משבר אמתי בין בני זוג על רקע של בגידה בין בני זוג עשוי להביא לכדי גירושין, מה שקורה בפועל בשיעור רב מהמצבים בהם מעורבת בגידה, אבל הוא עשוי גם להוות כר פורה לגדילה ולהתעצמות.
ניסיון אמתי בין שני בני הזוג להבין מה באמת קרה שם, ליטול אחריות כל אחד מהצדדים על החלק שלו ולתקן את הנזק אשר הוסב – יכול להוות את נקודת המפנה במערכת היחסים שביניהם.
במידה ושני הצדדים מעוניינים למצוא מענה לבעיה ולא לפרק את החבילה ביניהם, מאוד יכול להתבצע שיקום של מערכת היחסים וגם שיפורה.
השיקום בדרך כלל יגבה מהצדדים עבודה באופן ממושך, סיזיפית ופתלתלה.
לא קיימת נוסחת קסם שמתאימה לכל אחד, בשל כך שהגורמים לבגידה בין בני זוג מגוונים והן לכל בני זוג יש את אופי הקשר ששורר ביניהם ומאיכות הקשר או מידת ההתאמה בין שני הצדדים.
בגידה אשר תקרה לאחר נאמנות רבת שנים עשויה לקרות בשל שחיקה בקשר ובשל דעיכת האהבה ביניהם.
ברך כלל מומלץ לכם להסתייע בשירות של ליווי מקצועי עבור תהליך השיקום שיעזור לכם להבין היטב מה היו הגורמים של בגידה בין בני זוג ואף לבניית תהליך שיקום נאות.
למה קורית בגידה בין בני זוג?
אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי בגידה בין בני זוג קורות מכיוון שצרכים אלמנטריים של אחד מבני הזוג לא מתממשים.
הבוגדים טוענים שהם חשים כי הם לא אהובים, כי לוקחים אותם כמובן מאליו, כי מתעלמים מהם, כי הצד השני משעמם.
כן יוצאים מעוד נקודת הנחה משמעותית והיא שאלמנטים חברתיים ממלאים תפקיד מרכזי בבגידה בין בני זוג.
היחס של החברה למצב זה מאפשר בגידה.
התחום מתקבל יתר שאת תשומת לב על גבי התקשורת, הבוגדים משולים לגיבורים חברתיים, לפורצי דרך או לחלופין לקורבנות שלא היה בידם מנוס אלא לבגוד.
על פי דבריו של יועץ נישואין מוכר וידוע נמצא, כי בגידה בין בני זוג ראשיתה לרוב נובע מהזנחה של הצורך הרגשי המשמעותי של הצד השני.
כמו למשל, אישה הנדרשת לשיחה עם בעלה והלה אינו משוחח עמה, עשויה להתפתות לכדי קשר רומנטי עם גבר אחר, שייתן בידיה מענה לצורך אשר נוצר בה.
היא אף עשויה להתאהב בגבר האחר, מכיוון שבזכותו היא ממצה את הצורך הרגשי המשמעותי שלה.
מן הסתם, הפנייה אל אותו גבר נעשתה ביוזמה מלאה מטעם האישה ולכן הקשר הרומנטי אשר הולך ומתהווה ביניהם האחריות מוטלת על כתפיה בלבד.
אלמלא פנתה לגבר האחר בצורה ישירה או מרומזת, הוא לא היה יכול לדעת על החסך הרגשי שלה בצורך בשיחה שהיא חווה מטעם בעלה.
עוד גורס יועץ הנישואין, כי יחסי מין לא מהווים את המניע המרכזי במרבית של הקשרים הרומנטיים מחוץ למסגרת הנישואין.
יותר מהצורך המיני המרכזי מודגש הצורך בקשר ובחיבה ובמתן מלה טובה – בפרט שעסקינן בנשים אשר מקיימות קשר רומנטי מחות למסגרת הנישואין.
בשנת 1998 פורסם ראיון במגזין PSYCHOLOGY TODAY עם ד”ר שירלי גלאס, בו היא טענה כי בשיעור של כחמישים ושישה אחוז מהגברים אשר בגדו הם גרסו כי חיי הנישואין שלהם התנהלו על מי מנוחות, אל מול שיעור של כשלושים וארבעה אחוז מהנשים אשר בגדו.
עוד מדווח שירלי, כי בשיעור של ארבעים וארבעה אחוז מהגברים אשר סרחו טענו, כי לא היו מעורבים בקשר רגשי עם המאהבת שלה, רק בשיעור של כאחד עדרה אחוז מהנשים אשר בגדו טענו כך על אודות המאהבים שלהן.
