הביטוי של חב”ד מורכב רובו ככולו משלוש היכולות האינטלקטואליות כלהן – דעת, חוכמה וכן בינה.

הפילוסופיה אשר עליה נשענת תנועה זו הינה מושתתת על הממד הכי ספציפי של אהבת האל.

הינה מלמדת לדעת את השם, את הפעולה ואת היעד של מהות הבריאה ואת המשמעות ואת השליחות הייעודית של כל בריה אשר נוצרה ביקום הזה.

הפילוסופיה של תנועה זאת מכוונת את האנשים לבקרה בכל מעשה או בכל תחושה שלהם על ידי דעת, חוכמה ואף בינה.

המהות של ראשית הדרך של תנועת חב”ד קיימת בטרם תקופה כבת מהלך של מאתיים חמישים שנה.

עד מהרה התפזרה תנועה זו לעבר כל רחבי המקומות אשר נמצאים במדינת רוסיה וגם למדינות אשר סמוכות אליה.

עבור תלמידים אשר הינם חכמים, העניקה תנועת חב”ד מענה שלא היה ברשותם ועבור איכרים פשוטים אהבה אליה הם חפצו.

בגמר התהליך, שגשג ארגון חב”ד ואלו אשר עודדו אותו להגיע לכמעט לכל פינה בכל המדינות אשר על פני הגלובוס ולהשפיע כמעט הודות כל תחום של החיים היהודיים.

אף בן אדם או בריה לא היו חסרי חשיבות או יותר מדי זעירים על מנת שיוענק בידיהם האהבה והנאמנות של תנועה זו.