• זוגיות אמורה לספק צורך ל2 הצדדים. כשאנחנו מדברים על צורך אנחנו לא מדברים רק על צורך פיסי, בני הזוג זקוקים לתקשורת טובה, פתיחות, אמון, בטחון בקשר, אינטימיות וקירבה.
• חברות, תחומי עניין משותפים שנבנים יחד עם הזמן, שיתוף ותמיכה הדדית כשמתעורר צורך כזה.
• הורות טובה, שילדים תהיה תחושה שיש על מי לסמוך
• התייחסות לחצי כוס המלאה, האם יש להם (לשניהם או רק לאחד מהם) נטייה לראות יותר את מה שיש – או נטייה לראות יותר את מה שחסר?
• לקיחת אחריות כלפי הצד השני, לראות אותו אם נפגע ולדעת לפייס בעת הצורך, פיוס הוא אינו חנופה, הוא חלק בלתי נפרד מקשר תקין.
• פתיחות משמעה לדבר על תחושות גם על כאלה שלא נעים לדבר עליהן, אין טעם לחכות שמיכל הכעס יתמלא

החיות בטבע אינן מונוגמיות , בני האדם מצופים להיות מונוגמיים

גם בזוגיות טובה יש קשיים הרי אין התאמה מושלמת.

אם ניקח כדוגמה בלבד שאחד מבני הזוג חובב תרבות מושבע ואוהב מאוד הצגות ותאטרון ובן זוג ופחות, הוא ירגיש מחויב לבלות עם בן או בת זוגו יותר ממה שמתאים לצרכים שלו ויעשה זאת למענו. בתחושתו האישית זוהי “נתינה”, כי הוא הולך לתאטרון לא כי הוא רוצה בכך.

אדם שלתחושתו מקריב הרבה (בתחזוקת הבית, בחלוקת התפקידים בבית, בטיפול בילדים ועוד), תהיה נטייה לצפות ל”פיצוי” בתחומים אחרים, פיצוי שיגרום לו להרגיש משמעותי לא פחות בזוגיות.

יכול להיווצר מתח בזוגיות בכל תחום שעליו צד אחד מרגיש שהוא “מוותר” למען תחזוקת הקשר, זה יכול להיות באחד מהתחומים הבאים: משפחה, חברים, בחירת מקום מגורים, סוג בילוי ועוד.